מתי כדאי לכם, ההורים, לפנות לטיפול/הדרכה הורית?
מתי אתם צריכים לומר לעצמכם: הגיעה העת להגיע לייעוץ/טיפול כדי שהדברים לא יחמירו?
האם זה הסמן שעכשיו צריך כבר לעצור באופן אחר?
"הבן שלי לא קם ארבעה ימים מתוך ששת ימות השבוע". כן, זה כבר הזמן, ואולי גם תאמרו לעצמכם "חבל שחיכינו עד עכשיו "..
אולם, כשתאמרו "הבן שלי יום אחד מתוך עשרה ימים אומר שהוא חולה ומרגיש כאבי ראש".. האם זה הזמן לתפוס את התופעה עוד לפני שתיהפך לכרונית?
לפעמים אולי אתם אומרים לעצמכם : אם אפנה עכשיו לטיפול הדבר יעצים את התופעה.. אולי כדאי לחכות עוד קצת..
הקשיבו לרחשי לבכם, ויחד עם זה אפשרו לעצמכם להגיע אלי ולחשוב יחד.. לאפשר לעצמכם לקחת אצלי מקום נוסף לחשיבה משותפת, לשמוע את רחשי לבכם אך הפעם בקול ולראות את המחשבות גם מזוויות נוספות.
אם אתם אומרים לעצמכם: למה הבת שלנו שמתווכחת כמו כל מתבגרת, בכל זאת גורמת לאווירה לא נעימה בבית, האחים שומעים ומחרישים.. וכל תשומת הלב בבית מתנקזת באיזשהו אופן אליה...
כשאתם, ההורים אומרים לעצמכם ש"זהו הגיל וצריך רק לקחת נשימה עמוקה", אתם אכן, מיטיבים להכין עצמכם לקראת תהפוכות הגיל הלא רגיל של ילדיכם. יחד עם זה, בואו לפתוח חלון נוסף של אפשרויות. לעבור תקופת גיל זו כתקופה מאתגרת, אך גם מצמיחה לכם, למתבגרים שבביתכם ולאחיהם. ההתבגרות הינה הזמן בו, המתבגר,כמו הגוזל, עושה צעדים משמעותיים המכוונים למעופו מהקן, ובהמשכם הוא פועל להגביה מעופו. אין לי ספק שלקחת בקלות, וגם עם הומור, הם מפתחות חשובים בגידולו של הגוזל המתמרן את מעופו ככל שיוכל ואף מגביהו. אולם, אפשר את התקופה הזו לעבור באופן מיטבי יותר לילדיכם המתבגרים, לאחיהם, ועבורכם.
למי מתאים הטיפול?
האם רק כשיש "דרמות" ו"פיצוצים" ביחסים עם ילדיכם אז זה הזמן להגיע? הבה נבחן את רצף המצבים בעטים אתם עשויים לפנות אלי לטיפול בילדיכם:
א. מצבים בהם אתם מודאגים ומרגישים שהעזרה המקצועית היא הכרחית:
כשהמתבגרים מאותתים באופן שאי אפשר להתעלם ממנו, אילו הם מקרי הקצה. אי אפשר לדבר איתם, הם מסתגרים, הבעיות בביה"ס מחמירות והם מתקשים לאפשר לכם לסייע להם. כאשר ישנן בעיות התנהגות או חברתיות בהן ילדכם מושפע מהן באופן שגורם לו לאבד חברים, מקום הלימוד, מצב הרוח יורד והוא מתקשה להתרומם ואתם מודאגים. סמפטומים מדאיגים כמו מחשבות אובדניות, הפרעות אכילה, ירידה במשקל, חרדות וקשיים לישון בלילה, קשיים בקימה בבקרים, חזרה מאוחרת הבייתה בלילות, היעדרות מביה"ס שהיא נשירה סמויה או גלויה מביה"ס, בעיות התנהגות בביה"ס.
ב. מצבים שהם מצבי ה"אמצע" המצריכים התייחסות טיפולית והדרכה להורים:
לדוגמא, ילדכם עם קשיים בלמידה אך "סוחב" איכשהו את הלימודים. אולם אתם חוששים שהקשיים האלו מפתחים אצלו פגיעה בדימוי העצמי בעקבות התמשכותם וחווית הקשיים המתמשכת. קשיים חברתיים של ילדכם, ביישן, סגור מתקשה ליצור קשרים חברתיים, אינו מקובל חברתית אך גם אינו דחוי בחברה. ילדכם מריר בבית כלפיכם או כלפי אחיו אך בחוץ נראה שהכל בסדר כי יש לו חברים., ילדכם מתלונן שכלפיו אינכם מתייחסים יפה לעומת אחיו, ילדכם הינו זועם וטעון תמיד כלפיכם אך סה"כ הינו בסדר בלימודים וחברתית מסתדר.
ג. מצבים שאינם מדאיגים במיוחד אך אתם רוצים להקדים רפואה למכה:
ילדיכם מראה סימנים שאינו מרוצה ממצבו, שוכח לעיתים חפצים וציוד לביה"ס. ילדכם מוטרד מכך שלפעמים רב עם חבריו, ילדכם עסוק וטרוד ביחסים עם החברים, כמו מפרידה מחבר או נפגע ממצבים חברתיים מסוימים הוא משתף אתכם אולם אתם מרגישים שאתם רוצים לסייע לו יותר. ילדכם אינו מרוצה ממראהו ואינכם מצליחים לעודדו ולחזקו. בבית יש מריבות בין האחים אינכם שמחים בכך אולם כנראה בכל בית יש מריבות בין אחים. באסיפת ההורים המורה אומרת שילדיכם הוא תלמיד טוב אבל ביישן מדי, שקט מדי או שאינו מוותר על מקומו כלל ובכך מגיע לחיכוכים עם חברים.
תקופת ההתבגרות הינה תקופה בה ילדיכם מחד, מפגינים שאינם זקוקים לכם, הם מתעצמים בעצמאותם, שואפים להיות "לא כמו ההורים" מחפשים את המיוחד לעצמם, רוצים לסלול דרך משלהם כחלק מייחודה של זהותם. מאידך, החיפוש אחר הזהות העצמית, כאשר הם בכך מחפשים פחות להזדהות עם ההורה, חושף אותם לאי וודאות באשר לזהותם ולשייכותם. זוהי תקופה בה המתבגרים זקוקים לכם בשל אי וודאות זו המשפיעה על תחושת הערך העצמי שלהם. אמנם הם רואים את "קבוצת השווים", חבריהם בני גילם, כקבוצת ההשתייכות החשובה ביותר והמשפיעה ביותר על ערכם העצמי אך יחד עם זאת נזקקים לקשר ולנוכחותכם שם כהורים תומכים ומלווים. זוהי תקופה שהינה משמעותית למתבגרים בחיזוק גרעין היחסים שלכם ההורים איתם. אין זה אומר שדווקא עכשיו אתם צריכים להיות נוכחים פיזית באופן כפוי על ילדיכם, אך אתם יוצרים נוכחות בוגרת יותר בחייהם. גם במצבים בהם אינכם מודאגים אולם אתם שמים לב לשינויים ביחסים ביניכם לבין ילדיכם המתבגרים ורוצים מקום להתלבטות יחד או להתייעצות, ניתן לפנות אלי.
עומרי הינו חברותי במיוחד וגם ניצני מנהיגות נראים מתפתחים באישיותו. אולם בבית הוא פשוט לא מתייחס למה שאתם אומרים. יוצא כשרוצה, משאיר אחריו בלגן גדול גם במטבח וגם בחדרו. אתם פונים אליו שיחזור בשעה סבירה הביתה או שלפחות יעדכן אתכם באשר לשעת חזרתו הביתה, אך הוא פשוט עליכם זועם שאתם חופרים לו והוא מהנהן בראשו וכלל לא נענה לבקשותיכם לשיח איתו.מצד אחד אתם מודאגים ומצד שני אתם רואים שהוא ילד אחראי ואכפתי מהחברה ומהלימודים.
כן אתם יכולים לפנות אלי. זהו המקום לבירור ופיתוח הבנה מעמיקה יותר למה שעובר על ילדיכם ויחד עם זה למקומו בתוך היחידה המשפחתית ולמה הוא זקוק עכשיו בהתפתחותו.
הדרכת הורים רחובות | הדרכת הורים ברחובות |
ariela222@gmail.com
