מתי מומלץ לפנות לטיפול ?
כשאתם חשים שמשהו לא רגיל מתרחש עם ילדיכם (המתבגר/מתבגרת שלכם), כשמשהו מצטבר בתחושת הבטן שלכם ואתם לא מצליחים לשוחח עם ילדיכם, כאשר אתם רואים קושי בלימודים, חרדה במבחנים או הימנעות מללמוד. כאשר ניסיתם ביצירתיות שיש לכם ליצור איתם את הקשר, או לדבר איתם על מה שמציק ומפריע להם, ותגובותיהם משאירות אתכם בתחושה של חוסר אונים, או שלא כדאי לחכות עוד..
כשאתם, ההורים אומרים לעצמכם ש"זהו הגיל וצריך רק לקחת נשימה עמוקה", אתם אכן, מיטיבים להכין עצמכם לקראת תהפוכות הגיל הלא רגיל של ילדיכם. יחד עם זה, בואו לפתוח חלון נוסף של אפשרויות. לעבור תקופת גיל זו כתקופה מאתגרת, אך גם מצמיחה לכם, למתבגרים שבביתכם ולאחיהם. ההתבגרות הינה הזמן בו, המתבגר,כמו הגוזל, עושה צעדים משמעותיים המכוונים למעופו מהקן, ובהמשכם הוא פועל להגביה מעופו. אין לי ספק שלקחת בקלות, וגם עם הומור, הם מפתחות חשובים בגידולו של הגוזל המתמרן את מעופו ככל שיוכל ואף מגביהו. אולם, אפשר את התקופה הזו לעבור באופן מיטבי יותר לילדיכם המתבגרים, לאחיהם, ועבורכם.
הבן לא קם בבוקר לביה"ס? הבת החלה לעשות דיאטה מוגזמת וחושבת שהיא שמנה? הבן נמנע מפעילויות חברתיות ומתבודד בביה"ס? בתכם, מסתגרת בחדרה וכשיוצאת היא מתפרצת עלייך, האם, בטענות שאת שונאת אותה? בנכם, בן העשרה, דורש מכם את הרכב, ולא, הוא מצהיר בפניכם שלא ילך ללימודים? אתם מוצאים את עצמכם צועקים ללא הפסקה על ילדיכם כי הם רבים ללא הפוגה? היועצת בביה"ס פנתה אליכם ודרשה שתיקחו את בנכם להערכה פסיכיאטרית ולטיפול? בת השש עשרה שלכם מסתגרת בחדר ואחר כך אתם רואים פסים של חיתוך דק בזרועותיה? אביב שוטף את הברז ואת ידיו יותר מדי זמן? לפעמים גם שמתם לב שהתפילה שלו מתארכת מאוד והוא לא ככל חבריו מתעכב בעיסוקים עם עצמו? בתכם נראית לכם כל כך חסרת בטחון ואתם דואגים לעתידה?זה הזמן להגיע אלי לטיפול.
וכשהחלטתם להגיע אלי, מי בעצם בא לטיפול?
אין ספק שבמצבים כמו אלו שתוארו לעיל, רצונכם הוא שבנכם המתבגר הגדל להיות איש, או בתכם הגדלה ומתפתחת להיות נערה, הם יהיו מקבלי העזרה והם יהיו מושא הטיפול. אכן אתם רואים נכון.
אכן, הדרך בעבודה הטיפולית עם המתבגר, היא לפגוש אתכם יחד איתה, או יחד איתו, לפחות בשלב הראשוני לטיפול. ולמה?
כאשר אני פוגשת אתכם, הוריו, יחד איתו ועם אחיו, בהרכב המשפחתי, זוהי ההזדמנות שלי לראות וללמוד מכם איך אתם מבינים ורואים את הקושי. אני למדה אודותיו ואודות הקושי דרככם. המתבגר גדל בתוך המשפחה והתפתחות הקושי עשויה להשתנות דווקא באמצעות העבודה המשפחתית.
יואל בן החמש עשרה, הגיע אלי לטיפול בעקבות הפניית יועצת ביה"ס בשל מחשבות אובדניות. זימנתי למפגשים את כל בני המשפחה. ראובן, האב, שאל בתחילת המפגש הראשון, מתי הוא ישוחרר מהפגישות. אך עם הזמן גם הוא וגם אשתו ושאר האחים ראו עצמם כחלק מהטיפול. יואל השלישי מבין חמישה אחים, החל לפתח תופעות של טקסים בהם גם הורים נאלצו להיות שותפים. ביצוע הטקסים היה מאפשר ליואל לחוש הקלה במצוקה אותה חווה. הוא סבל מחרדות שהחמירו עם הזמן ובהתאם לכך המשפחה סבלה מהלחץ שהיה מפעיל על מנת שהטקס יתבצע. לדוגמא, שטיפת הברז למשך כרבע שעה. ספירת מרצפות הבית באופן מתמשך ומחשבות טקסיות בעקבותן היה מביא את ההורים להיות שותפים לטקס כמו מגע בידיים לסירוגין כטקס שמשחרר מהמצוקה הרגשית שהרגיש באותו רגע. יואל הפך להיות לא מובן בעקבות ה"טרור" שהפעיל בבית כדי לקיים את הטקסים. היה מתפרץ עם כעסים ואלימות וכמו כן, נשר עם הזמן מהלימודים בביה"ס.
המפגשים המשפחתיים בטיפול אפשרו לי להבין את הקונטקס בו התנהגותו של יואל מחמירה עם הזמן ולזהות במקביל ליואל ולבני המשפחה את המצבים והתגובות המשפחתיות המעוררים את המצוקה אצל יואל או אינם מאפשרים את הפחתתה של המצוקה. פעמים רבות, אתם כהורים פועלים בדרך העשויה לדאוג לילד ולשלומו, אולם, אצל ילדכם תגובתכם זו מניבה תוצאות אחרות. כתוצאה מכך נוצרת לא פעם שרשרת של תגובות המחזקת את ההתנהלות שאינה רצויה ומצופה. במפגשים אלו עם יואל ובני המשפחה יצרתי מסגרת משפחתית בה יואל שהתקשה בתחילה לדבר ולבטא את עצמו החל לדבר ולשתף את בני המשפחה בחוויה שהוא חווה ובמקום המשפחתי שהוא חווה את עצמו בעקבות התחזקות הדפוס החרדתי. יצירת המסגרת בה יואל יכל לשתף ולא להיות מובך אפשרה עם הזמן ליואל להציב לעצמו משימות לשינוי בטקסים תוך תמיכה של בני המשפחה. סיום הטיפול המוצלח היה בירידת הסימפטומים ב-70% ללא טיפול תרופתי ובחזרתו של יואל לקשרים חברתיים מהם היה נמנע בתקופה הקשה.
הטיפול לאן והאם אכן יצליח?
ההחלטה להגיע לטיפול עם בנכם/בתכם, אינה פשוטה כל כך. מחד אתם רוצים שהבן לא יסבול ושהקשיים יפחתו בעוצמתם או אפילו ייעלמו, ומאידך, אתם יודעים שכל מסע לשינוי עשוי לקשור אתכם, ההורים, לתהליך שינוי שאולי יפתח נושאים שזה לא הזמן עבורכם לפתוח. כאשר אתם בוחרים להגיע אלי, אכן, לא נדע לאן המסע ייקח אותנו. אולם זהו המנוף שבטיפול כי אי הידיעה מאפשרת לכם וגם לי במפגש המשפחתי, להקשיב מחדש לסיפור הבעיה שנכנסה למשפחה בשמיעת הקולות של כל בני המשפחה, ובדרך זו לטוות מחדש את הדרך לצמוח ממנה ולחזק את ילדכם להיות יוצר ובונה הסיפור החדש של התמודדות והצלחה שלו.
בהערכת הדרך לטיפול המתאים לילדכם חשוב להעריך את הדרך וכמובן קולכם וכוחותיכם לצעוד בנתיב שיתאים לכם ולילדיכם. במפגש המשפחתי בתחילת לטיפול, זה המקום לפלס את הדרך.
רינת ואבי פנו אלי לטיפול בעקבות השמנת יתר של ביתם בת ה-14. לאחר המפגש הראשון המשפחתי, רינת ואבי ציינו שהייתה זו הזדמנות לשמוע את ילדיהם ולהתבונן בתגובותיהם מזווית אחרת שלא הייתה מוכרת להם ולא ציפו לה. בכך התחדד אצלם כיוון הטיפול המתאים, העשוי לתת מענה לציפיותיהם.
תופעות שונות שאנו מגלים אצל הילדים, יכולות להיפתר באמצעות הטיפול המשפחתי. הכח שבמפגש משפחתי לעיתים הינו יעיל יותר מאשר הטיפול הממוקד בילד עצמו. במשפחה באים לידי ביטוי כוחות המאפשרים תמיכה וקבלה ויחד עם זאת גם קולות שונים של בני המשפחה הבאים לידי ביטוי בטיפול המשפחתי. בטיפול המשפחתי אני מאפשרת לבטא רגשות שונים ושונות בחשיבה ובכך יחד אתכם אנו עשויים לחלץ מתקיעות בה נמצאת המשפחה.
הטיפול המשפחתי כיום הינו רחב אפשרויות. הוא מאפשר ליצור צמתים ונגזרות שונות לפי מטרותיו והקשרן. בטיפול יכולה להיות הערכה להתערבות אינדיבידואלית שתיגזר מהתערבות משפחתית, גם הטיפול בילד המתבגר באופן פרטני וכדו'.
לירן (15) הגיעה אלי לטיפול בעקבות פחדים מכלבים. במהלך הטיפול התברר שהפחדים יושבים על מערכת יחסיה עם ההורים. האב סבל מקשיים שבעטים היה מתפרץ על הילדים בצעקות והיה מטיל עונשים על לירן שהיו נחווים אלימים. העבודה התמקדה בפחדים של לירן כיום ובהתמודדות שלה עם היחסים במשפחה ואל מול האב . כאשר הייתה מוכנה בתוך הטיפול הפרטני, התאפשרה התערבות משפחתית בה שותפו ההורים וגם שני אחיה הגדולים.
ליטל, בת השש עשרה, הגיעה אלי לטיפול בעקבות הפרעות אכילה וירידה במשקל. ליטל סבלה מדחף חזק להקאות במקביל לבולמוסי זלילה. כמו כן, במעקב הדיאטנית נמצא שחלה ירידה במשקל. את הטיפול התחלתי במבנה של מפגש משפחתי. במקביל למפגשים המשפחתיים שילבתי את הטיפול עם דיאטנית מומחית להפרעות אכילה. במהלך המפגשים המשפחתיים עלו קונפליקטים משפחתיים שרותי נשאה בתוכה כבת הצעירה במשפחה. ההורים היו ביחסים קונפליקטואליים והנושאים היו טאבו מבחינת המשפחה. במהלך הטיפול הגיעה ליטל לאשפוז לצורך עצירת הירידה במשקל ובתהליך בונה ולאחריו התאפשר לפתוח נושאים אלו בטיפול המשפחתי. העבודה בטיפול המשפחתי מטרתה הייתה לחלץ את ליטל מהתפקיד אותו נשאה מול הוריה בהחזקת הקונפליקטואליות ביחסים. במקביל לטיפול המשפחתי ליטל עברה תהליך בעבודה פרטנית איתי בו עבדה על השליטה בהקאות, עבודה עם ההימנעויות החברתיות בעקבות הפרעות האכילה וזאת במקביל לעבודה פסיכו תרפויטית איתה עם הקשיים הרגשיים שבבסיס התפתחות ההפרעה. סיומו של הטיפול היה בשינוי משמעותי חיובי בדחף להקאות ובבולמוסי האכילה וזאת במקביל להכרה בשינוי בתפקיד אותו נשאה במשפחה.
תאיר (15), הגיעה לטיפול בעקבות התקפי פאניקה שפרצו ארבעה חודשים טרום הגעתה לטיפול. לאחר מפגש משפחתי, הערכתי שתאיר תזדקק לטיפול פרטני תוך הדרכת הורים אחת לחודש. בעבודה עם תאיר המיקוד היה בעבודה עם המחשבות החרדתיות המעוררות את התקף הפאניקה. באמצעות שילוב של שיטות טיפול ממוקדות חרדה ועם התייחסות למאפייני גיל ההתבגרות וההתפתחות החברתית המשמעותית להתפתחותה של תאיר כולל הקונטקסט המשפחתי.
טיפול משפחתי בתקופות משברים משפחתיים:
להיות בין שני בתים:
דרור ונירית פנו אלי לטיפול בעקבות החלטתו של דרור להתגרש מנירית. הפניה שלהם הייתה בעקבות דאגתם לתגובות ילדיהם בתקופה משברית זו שמאופיינת במאבקים בתוך תהליך גירושין מסתמן. במפגש הראשון פגשתי את שני בני הזוג שלא יכלו לשבת יחדיו בחדר ולאחריו הזמנתי את כל המשפחה. לאחר שהאב הודיע שהוא נחרץ בהחלטתו, מבנה המפגשים השתנה למבנה של שתי משפחות. משפחת האב וילדיו ומשפחת האם וילדיה. חשיבותם של המפגשים הייתה ליצור לילדים ולהורים את המבנה שיאפשר להסתגל לתהליך ולאפשר לילדים להשתחרר מלהיות בתווך שבין ההורים. כמו כן ליצור את היחסים החדשים עם ההורים במבנה הנפרד. הילדים היו כבולים בתחילה בתוך קונפליקט הנאמנויות להורים ובהדרגה התאפשר להם לשתף את ההורים ברגשות המורכבים שהיו להם אל מול ההורים. יואב הבכור הרגיש שעכשיו הוא האבא בבית האם וכעס מאוד על אמו שמוותרת לאחותו הקטנה יותר מדי ולכן הוא חייב לתפוס את מקומו של האב. כמו כן, חירות כעסה מאוד על אביה שלוקח לאמה את הכסף ולא ישאיר לילדים כלום.. האפשרות של חירות לדבר עם האב אפשרה לה לבטא את הכאב על הגירושין, הפחדים ולקבל את התמיכה מהאב לה היא נזקקה. מפגשים אלו אפשרו לאב שלא היה משמורן של הילדים לשמר את הקשר האבהי ולחזקו על אף הקשיים בתקופת הליך הגירושין.
הפרעות קשב ולקויות למידה:
ילדיכם מאובחנים או שעדיין לא... אך אתם משערים שהקשיים בלימודים קשורים ל"קוצים"
ל"אי שקט" , ההימנעות מלכתוב ולשבת להכין שעורי הבית, ההסתובבויות במהלכי השיעורים בביה"ס, וכן דיווחים שילדיכם אולי בוהה או מאבד ריכוז במהלך השיעורים.
לכל אלו מתווספת תחושת כישלון מצטבר, אי הצלחות, פגיעה בערך העצמי של ילדיכם הנוכח שהוא צובר אי הצלחות או הערות מרובות על התנהלותו בביה"ס. פעמים רבות הפגיעה בערך העצמי כתוצאה מתגובות הסביבה, והחוויה האישית של אי הצלחה במערכת ביה"ס משפיעות על החמרה של התופעות ועל תחושה של ציר מסתובב ועתיד צפוי אך לא רצוי של ילדיכם. במקביל לאבחנת הקושי של ילדיכם בתחום הלמידה והקשב, אני ממליצה לכם על מערך תומך של טיפול רגשי שמטרתו היא לאפשר לילדיכם לעצב את זהותו החיובית והבונה למרות המפגש עם הקושי. זהו המנוף לשבירת הציר המסתובב. פעמים רבות הטיפול המשפחתי מאפשר את התמיכה והשינוי של התפיסה העצמית שהתפתחה אצל ילדיכם בצל החוויה בביה"ס וכן עשוי להיות שגם בבית, כשעדיין לא זיהיתם את הקושי וומכשולי ההתמודדות של ילדיכם. יחד עם זאת, טיפול פרטני בילדיכם, יאפשר להם לחזק את זהותם ולשחרר את המטען הרגשי המצטבר עם החוויה בביה"ס ומאפיל על הדימוי העצמי החיובי.
לא פעם אני פוגשת מתבגרים שמפתחים תופעות חרדתיות ובגינן מגיעים לטיפול. עם העבודה איתם אני מזהה שהחוויה בביה"ס אל מול המטלות ואי העמידה בהן יוצרת פער בדימוי העצמי של המתבגר וזאת כאשר אינו יודע על הקשיים בלמידה שלא זוהו. מהלך הזיהוי והחידוד של הקושי תוך בנייה וחיזוק הכוחות הקיימים במתבגר מאפשר גם בהמשך לשחרר אצלו את הצטברות התסכולים ורגשות של כעס , כאב ובושה שהצטברו בחוויה בביה"ס ואל מול החברים.
דוגמא: עם המעבר לכיתה ט' רון צבר פער לימודי גדול, לא הבין את החומר בכיתה הפסיק להקשיב, והסתגר גם חברתית. ההורים תיארו את רון כתלמיד בינוני כל השנים אך הירידה הדרסטית בכיתה ט' הדאיגה אותם. התברר שרון סבל מבעיית קשב וריכוז ומלקויות למידה והלימודים בכיתה ט' הפגישו אותו באופן חד יותר עם הקשיים. בתקופה זו התפתו אצל רון תופעות של חרדה והוא נזקק לשלב טיפול תרופתי. במהלך הטיפול המשפחתי ההורים החלו לקבל את הקשיים של רון ולראותו כנער שמתמודד עם קשיים. רון נזקק היה לבנות מחדש את מקומו בתא המשפחתי שהיה בתקופה זו בצל לעומת אחיו הבכור ואחותו הצעירה ממנו. הטיפול המשפחתי אפשר לרון לבטא את תחושותיו גם למקומו במשפחה ולגייס את בני המשפחה לתמיכה ולהערכה. בסיום הטיפול , רון התגבר על החרדות , והשתלב במסגרת הלימודים באופן שאפשר לו להיות פעיל בתחומים שיכולתו באה לידי ביטוי.
נעמה בת ה-13 אובחנה כסובלת מ-ADHD . הומלצה לטיפול תרופתי בריטאלין באופן קבוע. נעמה, לא רצתה להיעזר בכדור בשל כאבי הבטן שהרגישה לאחר נטילתו וכן בשל הדכדוך שחוותה ביום שבולעת את הכדור. בעבודה עם נעמה היה חשוב לעבוד עם הצוות החינוכי במקום לימודיה על מנת שלא יגיבו כל פעם מתוך אכזבה מכך שאינה לוקחת את הטיפול התרופתי. בכל פעם שהצוות החינוכי מתאכזב, נעמה מוצאת את עצמה ממולכדת שוב אל מול התסכול העצמי. בעבודה עם נעמה שילבתי עבודה נירטיבית המאפשרת לנעמה להעלות את הקונפליקט הפנימי ביחס לטיפול התרופתי באמצעות החצנה, ביטוי חיצוני של הקולות המייצגים את הקונפליקט. מתן הלגיטימציה לקולות השונים אפשר לנעמה לצאת מהמילכוד הפנימי בו הייתה, והייתה יכולה לבחור ולקבל החלטה לגבי הטיפול התרופתי ויעילותו עבורה.
התמודדות הורים עם מתבגרים בוגרים:
להיות הורים למתבגרים שגדלו הינה תופעה משתנה עם השנים. כיום גיל ההתבגרות מתפרס אל מעבר לגילאי העשרים ולעיתים ההתמודדות של ההורים עם בנם המתבגר נמשכת עד לסיום העשור השלישי. הציפיה של ההורה שבגיל 25 הבן או הבת יבנו את קינם והם ההורים כבר יבואו לבקר את הנכדים אינה צפויה באופן ברור כל כך. ילדים גדלים אלו עשויים לצפות לעזרה ולטיפול ההורה כאשר בוחרים להישאר בקן כי ההורים משלמים חשמל ומים..דפוס היחסים של ההורה עם ילדיו הבוגרים שגדלו הופך לפחות ופחות צפוי..
ישראל בן ה-24 הגר אצל הורי, אינו אוכל כמעט. בכל פעם, לאחר שעות בין הערביים. כשהוא מגיח מחדרו ומהשהייה בפייסבוק, הוא שואל: מה יש לאכול היום? ורוטן שהאוכל אינו מוכן בזמן. אמו לעומת זאת, חווה בכל פעם שהיא מחמיצה את הטיפול לו הבן נזקק ומבטי הכעס של בנה רק מגדילים את תחושת ההחמצה ואי האמון שהיא חווה מצדו של ישראל בנה.
לפעמים אתם ההורים פוגשים באופן לא צפוי חשבון לא סגור של הילדים איתכם מתקופות קודמות..
משפחת יוסף הגיע אלי לטיפול בעקבות מריבות בין שלושת הבנים (האחאים) הבוגרים. במהלך אחת המריבות שהתרחשו כאשר האחים, הסטודנטים, חזרו לבית ההורים לסוף השבוע , ההורים הגיעו למצב אקוטי בו נאלצו להרחיק מהבית את אחד האחים. המשבר החריף ובעקבותיו פנתה האם לטיפול. למפגש הראשון הגיעו ההורים כאשר מיד במהלכו התחזקה גם אצלם ההחלטה להגיע בהרכב המשפחתי המלא. במפגש הטיפול המשפחתי התאפשר לעבוד על פרידת הילדים מההורים. מריבות נקטעו באיבן בשל חשש אחד ההורים להסלמה, ולא אפשרו ביטוי של הקונפליקטים ונושאים לא סגורים מחוויות העבר. במפגש המשפחתי נבנה המקום המאפשר תהליך זה החיוני לצורך תהליך הספרציה (ההיפרדות) לעצמאות בני המשפחה הבוגרים.
ולעיתים הטיפול המתאים הוא בתהליך פרטני עם המתבגר הבוגר כדבר המאפשר לו את ההיפרדות והגדילה שלו בנפרד מההורה וכישות בני עצמה:
רבקה (25) הגיעה אלי לטיפול בעקבות דיכאון שחוותה, הסתגרה בדירה בה הייתה גרה בנפרד מההורים, עם התגברות התקפי החרדה, חששה לצאת מהדירה. לטיפול הגיעה באופן פרטני במהלך העבודה התחוור שרבקה סובלת מחרדה חברתית כבר מגיל צעיר ולכך התווספו כיום התקפי החרדה והדיכאון שהתגבר. בטיפול שילבתי גם טיפול התנהגותי קוגניטיבי שבמהלכו יכלה רבקה להציב לעצמה משימות במטרה לחזור בהדרגה לפעילות חברתית ולתפקוד. התקפי החרדה פסקו, רבקה חזרה לעבוד וחזרה לקשרים חברתיים קודמים. כיום בתהליך בניית עסק המתאים לכישוריה.
טיפול משפחתי ברחובות | ייעוץ משפחתי ברחובות | מטפלת משפחתית ברחובות
ariela222@gmail.com
