|
טיפול להורים ולמתבגרים לחוד וביחד.
מתי מומלץ לפנות לטיפול ?
כשאתם חשים שמשהו לא רגיל מתרחש עם ילדיכם (המתבגר/מתבגרת שלכם), כשמשהו מצטבר בתחושת הבטן שלכם ואתם לא מצליחים לשוחח עם ילדיכם, כאשר אתם רואים קושי בלימודים, חרדה במבחנים או הימנעות מללמוד. כאשר ניסיתם ביצירתיות שיש לכם ליצור איתם את הקשר, או לדבר איתם על מה שמציק ומפריע להם, ותגובותיהם משאירות אתכם בתחושה של חוסר אונים, או שלא כדאי לחכות עוד..
כשאתם, ההורים אומרים לעצמכם ש"זהו הגיל וצריך רק לקחת נשימה עמוקה", אתם אכן, מיטיבים להכין עצמכם לקראת תהפוכות הגיל הלא רגיל של ילדיכם. יחד עם זה, בואו לפתוח חלון נוסף של אפשרויות. לעבור תקופת גיל זו כתקופה מאתגרת, אך גם מצמיחה לכם, למתבגרים שבביתכם ולאחיהם. ההתבגרות הינה הזמן בו, המתבגר,כמו הגוזל, עושה צעדים משמעותיים המכוונים למעופו מהקן, ובהמשכם הוא פועל להגביה מעופו. אין לי ספק שלקחת בקלות, וגם עם הומור, הם מפתחות חשובים בגידולו של הגוזל המתמרן את מעופו ככל שיוכל ואף מגביהו. אולם, אפשר את התקופה הזו לעבור באופן מיטבי יותר לילדיכם המתבגרים, לאחיהם, ועבורכם.
הבן לא קם בבוקר לביה"ס? הבת החלה לעשות דיאטה מוגזמת וחושבת שהיא שמנה? הבן נמנע מפעילויות חברתיות ומתבודד בביה"ס? בתכם, מסתגרת בחדרה וכשיוצאת היא מתפרצת עלייך, האם, בטענות שאת שונאת אותה? בנכם, בן העשרה, דורש מכם את הרכב, ולא, הוא מצהיר בפניכם שלא ילך ללימודים? אתם מוצאים את עצמכם צועקים ללא הפסקה על ילדיכם כי הם רבים ללא הפוגה? היועצת בביה"ס פנתה אליכם ודרשה שתיקחו את בנכם להערכה פסיכיאטרית ולטיפול? בת השש עשרה שלכם מסתגרת בחדר ואחר כך אתם רואים פסים של חיתוך דק בזרועותיה? אביב שוטף את הברז ואת ידיו יותר מדי זמן? לפעמים גם שמתם לב שהתפילה שלו מתארכת מאוד והוא לא ככל חבריו מתעכב בעיסוקים עם עצמו? בתכם נראית לכם כל כך חסרת בטחון ואתם דואגים לעתידה?זה הזמן להגיע אלי לטיפול.
וכשהחלטתם להגיע אלי, מי בעצם בא לטיפול?
אין ספק שבמצבים כמו אלו שתוארו לעיל, רצונכם הוא שבנכם המתבגר הגדל להיות איש, או בתכם הגדלה ומתפתחת להיות נערה, הם יהיו מקבלי העזרה והם יהיו מושא הטיפול. אכן אתם רואים נכון.
אכן, הדרך בעבודה הטיפולית עם המתבגר, היא לפגוש אתכם יחד איתה, או יחד איתו, לפחות בשלב הראשוני לטיפול. ולמה?
כאשר אני פוגשת אתכם, הוריו, יחד איתו ועם אחיו, בהרכב המשפחתי, זוהי ההזדמנות שלי לראות וללמוד מכם איך אתם מבינים ורואים את הקושי. אני למדה אודותיו ואודות הקושי דרככם. המתבגר גדל בתוך המשפחה והתפתחות הקושי עשויה להשתנות דווקא באמצעות העבודה המשפחתית.
יואל בן החמש עשרה, הגיע אלי לטיפול בעקבות הפניית יועצת ביה"ס בשל מחשבות אובדניות. זימנתי למפגשים את כל בני המשפחה. ראובן, האב, שאל בתחילת המפגש הראשון, מתי הוא ישוחרר מהפגישות. אך עם הזמן גם הוא וגם אשתו ושאר האחים ראו עצמם כחלק מהטיפול. יואל השלישי מבין חמישה אחים, החל לפתח תופעות של טקסים בהם גם הורים נאלצו להיות שותפים. ביצוע הטקסים היה מאפשר ליואל לחוש הקלה במצוקה אותה חווה. הוא סבל מחרדות שהחמירו עם הזמן ובהתאם לכך המשפחה סבלה מהלחץ שהיה מפעיל על מנת שהטקס יתבצע. לדוגמא, שטיפת הברז למשך כרבע שעה. ספירת מרצפות הבית באופן מתמשך ומחשבות טקסיות בעקבותן היה מביא את ההורים להיות שותפים לטקס כמו מגע בידיים לסירוגין כטקס שמשחרר מהמצוקה הרגשית שהרגיש באותו רגע. יואל הפך להיות לא מובן בעקבות ה"טרור" שהפעיל בבית כדי לקיים את הטקסים. היה מתפרץ עם כעסים ואלימות וכמו כן, נשר עם הזמן מהלימודים בביה"ס.
המפגשים המשפחתיים בטיפול אפשרו לי להבין את הקונטקס בו התנהגותו של יואל מחמירה עם הזמן ולזהות במקביל ליואל ולבני המשפחה את המצבים והתגובות המשפחתיות המעוררים את המצוקה אצל יואל או אינם מאפשרים את הפחתתה של המצוקה. פעמים רבות, אתם כהורים פועלים בדרך העשויה לדאוג לילד ולשלומו, אולם, אצל ילדכם תגובתכם זו מניבה תוצאות אחרות. כתוצאה מכך נוצרת לא פעם שרשרת של תגובות המחזקת את ההתנהלות שאינה רצויה ומצופה. במפגשים אלו עם יואל ובני המשפחה יצרתי מסגרת משפחתית בה יואל שהתקשה בתחילה לדבר ולבטא את עצמו החל לדבר ולשתף את בני המשפחה בחוויה שהוא חווה ובמקום המשפחתי שהוא חווה את עצמו בעקבות התחזקות הדפוס החרדתי. יצירת המסגרת בה יואל יכל לשתף ולא להיות מובך אפשרה עם הזמן ליואל להציב לעצמו משימות לשינוי בטקסים תוך תמיכה של בני המשפחה. סיום הטיפול המוצלח היה בירידת הסימפטומים ב-70% ללא טיפול תרופתי ובחזרתו של יואל לקשרים חברתיים מהם היה נמנע בתקופה הקשה.
הטיפול לאן והאם אכן יצליח?
ההחלטה להגיע לטיפול עם בנכם/בתכם, אינה פשוטה כל כך. מחד אתם רוצים שהבן לא יסבול ושהקשיים יפחתו בעוצמתם או אפילו ייעלמו, ומאידך, אתם יודעים שכל מסע לשינוי עשוי לקשור אתכם, ההורים, לתהליך שינוי שאולי יפתח נושאים שזה לא הזמן עבורכם לפתוח. כאשר אתם בוחרים להגיע אלי, אכן, לא נדע לאן המסע ייקח אותנו. אולם זהו המנוף שבטיפול כי אי הידיעה מאפשרת לכם וגם לי במפגש המשפחתי, להקשיב מחדש לסיפור הבעיה שנכנסה למשפחה בשמיעת הקולות של כל בני המשפחה, ובדרך זו לטוות מחדש את הדרך לצמוח ממנה ולחזק את ילדכם להיות יוצר ובונה הסיפור החדש של התמודדות והצלחה שלו.
בהערכת הדרך לטיפול המתאים לילדכם חשוב להעריך את הדרך וכמובן קולכם וכוחותיכם לצעוד בנתיב שיתאים לכם ולילדיכם. במפגש המשפחתי בתחילת לטיפול, זה המקום לפלס את הדרך.
רינת ואבי פנו אלי לטיפול בעקבות השמנת יתר של ביתם בת ה-14. לאחר המפגש הראשון המשפחתי, רינת ואבי ציינו שהייתה זו הזדמנות לשמוע את ילדיהם ולהתבונן בתגובותיהם מזווית אחרת שלא הייתה מוכרת להם ולא ציפו לה. בכך התחדד אצלם כיוון הטיפול המתאים, העשוי לתת מענה לציפיותיהם.
תופעות שונות שאנו מגלים אצל הילדים, יכולות להיפתר באמצעות הטיפול המשפחתי. הכח שבמפגש משפחתי לעיתים הינו יעיל יותר מאשר הטיפול הממוקד בילד עצמו. במשפחה באים לידי ביטוי כוחות המאפשרים תמיכה וקבלה ויחד עם זאת גם קולות שונים של בני המשפחה הבאים לידי ביטוי בטיפול המשפחתי. בטיפול המשפחתי אני מאפשרת לבטא רגשות שונים ושונות בחשיבה ובכך יחד אתכם אנו עשויים לחלץ מתקיעות בה נמצאת המשפחה.
הטיפול המשפחתי כיום הינו רחב אפשרויות. הוא מאפשר ליצור צמתים ונגזרות שונות לפי מטרותיו והקשרן. בטיפול יכולה להיות הערכה להתערבות אינדיבידואלית שתיגזר מהתערבות משפחתית, גם הטיפול בילד המתבגר באופן פרטני וכדו'.
לירן (15) הגיעה אלי לטיפול בעקבות פחדים מכלבים. במהלך הטיפול התברר שהפחדים יושבים על מערכת יחסיה עם ההורים. האב סבל מקשיים שבעטים היה מתפרץ על הילדים בצעקות והיה מטיל עונשים על לירן שהיו נחווים אלימים. העבודה התמקדה בפחדים של לירן כיום ובהתמודדות שלה עם היחסים במשפחה ואל מול האב . כאשר הייתה מוכנה בתוך הטיפול הפרטני, התאפשרה התערבות משפחתית בה שותפו ההורים וגם שני אחיה הגדולים.
ליטל, בת השש עשרה, הגיעה אלי לטיפול בעקבות הפרעות אכילה וירידה במשקל. ליטל סבלה מדחף חזק להקאות במקביל לבולמוסי זלילה. כמו כן, במעקב הדיאטנית נמצא שחלה ירידה במשקל. את הטיפול התחלתי במבנה של מפגש משפחתי. במקביל למפגשים המשפחתיים שילבתי את הטיפול עם דיאטנית מומחית להפרעות אכילה. במהלך המפגשים המשפחתיים עלו קונפליקטים משפחתיים שרותי נשאה בתוכה כבת הצעירה במשפחה. ההורים היו ביחסים קונפליקטואליים והנושאים היו טאבו מבחינת המשפחה. במהלך הטיפול הגיעה ליטל לאשפוז לצורך עצירת הירידה במשקל ובתהליך בונה ולאחריו התאפשר לפתוח נושאים אלו בטיפול המשפחתי. העבודה בטיפול המשפחתי מטרתה הייתה לחלץ את ליטל מהתפקיד אותו נשאה מול הוריה בהחזקת הקונפליקטואליות ביחסים. במקביל לטיפול המשפחתי ליטל עברה תהליך בעבודה פרטנית איתי בו עבדה על השליטה בהקאות, עבודה עם ההימנעויות החברתיות בעקבות הפרעות האכילה וזאת במקביל לעבודה פסיכו תרפויטית איתה עם הקשיים הרגשיים שבבסיס התפתחות ההפרעה. סיומו של הטיפול היה בשינוי משמעותי חיובי בדחף להקאות ובבולמוסי האכילה וזאת במקביל להכרה בשינוי בתפקיד אותו נשאה במשפחה.
תאיר (15), הגיעה לטיפול בעקבות התקפי פאניקה שפרצו ארבעה חודשים טרום הגעתה לטיפול. לאחר מפגש משפחתי, הערכתי שתאיר תזדקק לטיפול פרטני תוך הדרכת הורים אחת לחודש. בעבודה עם תאיר המיקוד היה בעבודה עם המחשבות החרדתיות המעוררות את התקף הפאניקה. באמצעות שילוב של שיטות טיפול ממוקדות חרדה ועם התייחסות למאפייני גיל ההתבגרות וההתפתחות החברתית המשמעותית להתפתחותה של תאיר כולל הקונטקסט המשפחתי.
|
ariela222@gmail.com
